מיתוס 1: רווחים מקריפטו אינם חייבים במיסוי
יש המאמינים כי רווחים שנעשים מכניסות בשוק הקריפטו אינם נחשבים לרווחים חייבים במס. אך בפועל, על פי החוק הישראלי, כל רווח שנצבר ממכירת מטבעות דיגיטליים, כמו ביטקוין או את'ריום, נחשב לרווח הון ומחויב במס. מדובר במיסוי שמחייב דיווח עצמי, ויש להקפיד על רישום מדויק של כל עסקה.
מיתוס 2: רק מי שמוכר קריפטו צריך לדווח על רווחים
חשוב להבין כי לא רק מכירת מטבעות דיגיטליים מחייבת דיווח. גם פעולות כמו המרה בין מטבעות דיגיטליים או קנייה של מוצרים ושירותים באמצעות קריפטו עשויות להיחשב לאירועים חייבים במיסוי. כל שינוי במעמד הוולו של המטבע דיגיטלי עלול להוביל למצב שבו יש צורך לדווח על רווחים.
מיתוס 3: השקעה בקריפטו היא הונאה
לאחרונה, חלה עלייה משמעותית בהשקעות בקריפטו, מה שגרם לחלק מהאנשים לראות בזה הונאה. אך חשוב לציין כי השקעה במטבעות דיגיטליים היא לגיטימית ונמצאת תחת פיקוח. כמו בכל השקעה, ישנם סיכונים, והמשקיעים חייבים לבצע בדיקות מעמיקות לפני קניית קריפטו.
מיתוס 4: רק משקיעים גדולים צריכים לדאוג למיסוי
יש המניחים כי רק משקיעים עם הון משמעותי צריכים לדאוג למיסוי על רווחים. למעשה, כל מי שעושה פעולות בשוק הקריפטו, גם אם מדובר בסכומים קטנים, מחויב לדווח על רווחים. חובת הדיווח חלה על כל רווח הון, ללא קשר לגובה הסכום.
מיתוס 5: המס על רווחים מקריפטו הוא גבוה מדי
חלק מהמשקיעים טוענים כי המס על רווחים מקריפטו גבוה מאוד, אך יש להבין את התמונה הרחבה. שיעור המס הישראלי על רווחי הון עומד על 25%, וזהו שיעור המיועד לכל סוגי ההשקעות. משקיעים יכולים למצוא דרכים להפחית את חבות המס, כגון ניצול פטורים או ניכוי הפסדים.
מיתוס 6: רווחים ממכירת קריפטו נחשבים להכנסה פסיבית
אחד המיתוסים הפופולריים בתחום המס בישראל הוא שהרווחים ממכירת קריפטו נחשבים להכנסה פסיבית ולא חייבים במס. למעשה, ההגדרה של הכנסה פסיבית שונה במידה רבה מההגדרה של רווחים ממכירת נכסים דיגיטליים. רווחים המתקבלים ממכירת קריפטו נחשבים לרווחי הון, ולכן הם חשופים למיסוי בהתאם לחוקי המס בישראל.
ההבחנה בין הכנסות פסיביות להכנסות אחרות היא קריטית לצורך חובת הדיווח והמס. הכנסות פסיביות, כמו דיבידנדים או ריבית על פיקדונות, עשויות להיות ממוסות בשיעור שונה לעומת רווחי הון הנובעים ממכירת נכסים. כך, במקרה של מכירת קריפטו, יש לדווח על כל רווח הנובע מהמכירה, ולא ניתן להתעלם מכך בטענה שמדובר בהכנסה פסיבית.
מיתוס 7: כל סוגי המטבעות הדיגיטליים ממוסים באותו האופן
מיתוס נוסף שראוי להבהיר הוא שכל סוגי המטבעות הדיגיטליים נחשבים לאותו סוג של נכס לצורכי מיסוי. זה לא מדויק, שכן יש הבדל מהותי בין סוגי המטבעות השונים. החוקים בישראל מבחינים בין מטבעות מבוזרים כמו ביטקוין לאלו המייצגים נכסים קונקרטיים או מוצרים.
לדוגמה, מטבעות יציבים (stablecoins) עשויים להיות ממוסים בצורה שונה ממטבעות אחרים, בהתאם למטרת השימוש שלהם והאם הם נחשבים להשקעה או לא. כמו כן, ישנם מקרים שבהם הנכסים הדיגיטליים יכולים להיות ממוסי לפי קטגוריות שונות, כמו סחורה או נכסים פיננסיים. יש להבין כל סוג של נכס דיגיטלי לעומק כדי לקבוע את חובות המיסוי הנוגעות אליו.
מיתוס 8: המס על רווחים מקריפטו חל רק על ישראלים
חלק מהמשקיעים טועים לחשוב שהמיסוי על רווחים מקריפטו חל רק על ישראלים. זהו מיתוס לא מדויק, שכן כל אדם או גוף אשר מבצע עסקאות קריפטו בישראל, בין אם הוא אזרח ישראלי או לא, חייב לעמוד בחוקי המיסוי המקומיים. אם אדם מבצע עסקאות קריפטו מתוך ישראל, הוא נתון לחוקי המס הישראליים, גם אם מקורו במדינה אחרת.
כחלק מהמגבלות על המיסוי, ישנם חוקים בינלאומיים שנוגעים למסחר במטבעות דיגיטליים. מדינות רבות מבקשות להטיל מס על רווחים המתקבלים על ידי תושבים שאינם אזרחי המדינה, אם הם מבצעים עסקאות מתוך שטחה. לכן, חשוב להבין את ההקשרים הבינלאומיים ולוודא שמקיימים את כל הדרישות החוקיות.
מיתוס 9: מיסוי על קריפטו הוא מס בלתי ניתן להימנע ממנו
מיתוס זה מציע שלכל משקיע קריפטו יש הכרח לדווח ולשלם מס על כל רווח, ללא יוצא מן הכלל. עם זאת, ישנם מקרים שבהם ייתכן שהדיווח לא יהיה נדרש. לדוגמה, אם רווחים נשארים מתחת לסכום מסוים של פטור ממס, ייתכן שלא תהיה חובת דיווח.
כמו כן, אם נערכות עסקאות של רכישת מטבעות דיגיטליים מבלי למכור או להמיר אותם, אין הכנסה שיש לדווח עליה. ישנם גם מקרים שבהם ניתן לנכות הפסדים שנגרמו ממכירות קודמות, מה שמפחית את חובת המיסוי על רווחים עתידיים. לכן, חשוב להכיר את כל האפשרויות החוקיות ולהתייעץ עם יועץ מס כדי להבין את המצב האישי ואת החובות הנוגעות לו.
